ארכיון הרשומות עם התג "קרדיט"

לפני שנה-שנתיים תרגמתי את ספרו של דניאל כהנמן "לחשוב לאט, לחשוב מהר" להוצאת כנרת ומטר. היה זה ספר כרסתני למדי, משופע תיאורי מחקרים ומאמרים, שמספק לכל אדם רציונאלי הזדמנות להבין כמה הוא לא רציונאלי.* כאשר תרגמתי את הספר גם נתקלתי במונח "זרימה": מצב של ריכוז נטול-מאמץ ועמוק עד כדי כך שהם מאבדים את תחושת הזמן שלהם, ומפסיקים לחשוב על עצמם או על בעיותיהם. בפוסט "בשבחי הוורקוהוליקיות" טענתי להגנתי שלא כל הוורקוהולוקים חולי נפש. חלקם פשוט נכנסים למצב של זרימה כשהם עובדים ולכן רוצים לעבוד כמה שיותר.

גיבורי על – עדיף להיות איירון מן ולא דמות מסתורין

לפני כמה ימים, בגלל פגישה עם אדם העוסק בדבר, גנבתי למר מדור את "לא רציונאלי אבל לא נורא" מאת דן אריאלי, ושם נתקלתי בעוד מושג רלוונטי: "עבודה בעלת משמעות". על רגל אחת, לא די בכך שהממונים או הלקוחות יעריכו את העבודה שלכם כדי שתרגישו שהיא בעלת משמעות. תחושתכם הטובה – והמוטיבציה שלכם – תתעצם עשרות מונים אם 1. תקבלו קרדיט ברור על העבודה ו-2. תראו אותה כשהיא מוגמרת.

צירוף הגורמים האלה – הערכה, קרדיט, לחזות במוצר המוגמר – חזק עד כדי כך שאנשים שפעלו בתנאים האלה עבדו פי שלושה יותר מאשר אנשים שפעלו בתנאי התעלמות, אי מתן קרדיט והרס המוצר המוגמר לנגד עיניהם.

אז כמה מסקנות לענף המו"לות והתרגום:

  1. כל עורכי התרגום צריכים לקבל קרדיט, ואולי הגיעה השעה לתת קרדיט גם למגיהים ולעורכי הסדרות.
  2. כמו כן, המתרגמים צריכים לתת קרדיט למי שסייע להם בעבודה המורכבת של תרגום הספר (כמו גדוד העוזרים שגייסתי בתרגום גרגוילשאכן קיבלו קרדיט בסוף הספר, באדיבות ההוצאה).
  3. כפי שמתרגמים מקבלים עותקים מהספר שתרגמו (כלומר – המוצר המוגמר), גם יתר העושים במלאכה צריכים לקבל (אם ירצו. פה כבר נכנס גורם נוסף שצריך לשקול והוא שטחי הספריה).
  4. מי יודע, הוצאות יקרות, אולי בתנאים האלה נסכים להמשיך לעבוד למרות הורדת התעריפים הניכרת בחודשים האחרונים, ולא נחפש לנו משרות מכניסות יותר… 😦
  5. גם בתרגומים טכניים-מסחריים, אפשר להעלות את המוטיבציה פלאים אם המתרגם יקבל קרדיט ועותק.

אתם מוזמנים להוסיף מסקנות רלוונטיות.

* בגלל השתלשלות אירועים שתישאר חסויה עד מותם של חלק מהמעורבים בדבר, שוכתב התרגום עמוקות. כשהתקשרו אלי מההוצאה להגיד שהעורכת ששכתבה תקבל קרדיט, התרגזתי בתחילה, אבל אחרי עוד כמה שניות של מחשבה, אמרתי: "תפדל. עבדה קשה, מגיע לה." ושמה אכן מופיע לצד שמי בעמודים הראשונים של הספר.