קורס סינית במכון קונפוציוס

מתרגמים מאנגלית לעברית יש כמו זבל. מתרגמים מעברית לאנגלית יש כמו… טוב, גם כמו זבל בעצם. אולי זבל קצת יותר איכותי. ולכן, על פי חוקי ההיצע והביקוש, התעריפים של צמד השפות הזה הם הכי נמוכים.

וזה מעניין שבארץ הזו, הארץ שחלק כל כך גדול מתושביה הוא לא צבר, כל שפה שהיא לא אנגלית נחשבת שפה "נדירה" לענייני תרגום, וזה כולל שפות שבישראל לבדה יש להן מיליון דוברים, כגון רוסית וערבית. ואפשר כמובן לכתוב תילי תילים של פרשנות על למה דווקא הערבית, שפתם של עשרה אחוזים לערך מאזרחי המדינה, היא אחת השפות שהכי קשה למצוא מתרגמים טובים ממנה ואליה. אבל זה דיון ליום אחר, שבו אהיה פחות רדודה ופופוליסטית. או אם מישהו אחר רוצה להרים את הכפפה ולכתוב על כך, אשמח לפרסם.

ומשום כך! (כי הרי לא הייתי מקיצה מחרגון בדיקת העבודות של הסטודנטים אלמלא היה לי משהו שימושי להגיד) כדאי מאד לשואפים לפתח קריירה בתחום התרגום להצטייד בשפות נוספות שהם יכולים לתרגם מהן או אליהן. והצעד הקטן לאדם הוא אולי להתחיל ללמוד 100 סימניות ראשונות בסינית, בקורס ללימוד סינית שייפתח במכון קונפוציוס בתחילת מרץ, בימי ראשון ורביעי בערב.

קול קורא להרצאות על תרגום ספרדית-עברית, דצמבר 2013

אם אתם מתרגמים מספרדית או אליה, או אם יש לכם משהו להגיד על הנושא "קולו של המתרגם" גם בלי אשכרה לעסוק בעבודת הנמלים המענגת הזאת במו מקלדתכם, הזדרזו והגישו הצעות להרצאות עד 23 בנובמבר לכתובת institut@post.tau.ac.il.

להלן פרטים נוספים על הכנס והנושאים שיידונו בו:

מכון סברדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית, אוניברסיטת תל-אביב | מכון סרוונטס תל-אביב | התכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום, אוניברסיטת תל-אביב

קול קורא: קול ואתיקה: קולו של המתרגם

ימים א-ב, 15- 16 בדצמבר, 2013

אוניברסיטת תל-אביב, מכון סרוונטס תל-אביב

קולות מהדהדים בתרגום: קולו של המחבר, של המספר, קולן של הדמויות, קולם של המתרגם, העורך, המוציא לאור, הקול המשתמע, קול המקור, הקול הבלתי-נשמע, הקול הזועק. וכמובן, קולו של הקורא. מחקר שנערך לאחרונה בחקר התרגום מבקש לבדוק את מושג ה"קול", ואת האופנים שבהם ניתן ליישמו בפרקטיקה ובאתיקה של תרגום. כיצד מתרגמים קול  מלשון ומתרבות אחת לאחרת? האם אנחנו תמיד יכולים (או צריכים) לשמוע את קולו של המתרגם? של המתורגמן?

הכנס יתמקד, ברובו, באתגרים הכרוכים בתרגום קולות בספרדית ובעברית, אך גם יהיה פתוח לדיון בשפות אחרות. נתבונן בשאלות ובמכשולים העומדים בפני המתרגמים מטקסטים בספרדית ובעברית, במעבר בין קולות מהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים, פוליטיים ותרבותיים שונים. אילו פירוקים, חידושים ושינויים מבניים נוצרים כתוצאה מהמעבר הלשוני, מהמפגש התרבותי שבין שפות שונות? בנוסף, מאחר וקיימת זיקה הדוקה בין אתיקה לקול-  לדוגמא קול המצפון , קול ההיגיון- מהם, אם כן, אותם אתגרים אתיים ייחודיים הקיימים בתרגום חוצה גבולות תרבותיים?

יתקבלו תקצירים בנושאים כדלהלן:

– האילוצים הלשוניים המתקיימים בתרגום קול

סדנת עריכה מתקדמת – לא לעורכים בלבד

לפני כמה ימים, בלוויה של פרופסור מרים שלזינגר, בינות המאות שבאו לחלוק לה כבוד אחרון, נתקלתי בדוקטור נחמה ברוך, עורכת מצוינת ומורה מצוינת לא פחות לעריכת תרגום. כשאני למדתי תרגום בתוכנית התעודה בתרגום של אוניברסיטת תל אביב, התמזל מזלי ללמוד אצלה קורס בעריכת תרגום.

הקטע עם קורס בעריכת תרגום, הוא שהוא לא מועיל רק לעורכים אלא גם למתרגמים, וגם לכל אדם שתפקידו לכתוב טקסטים או לטפל בהם. בקורס של נחמה, ולא פחות מזה בקורס עריכת התרגום של דוקטור רן הכהן (גם הוא מרצה נהדר בפני עצמו), הרגשתי איך משיעור לשיעור היכולת שלי לנסח מסר משתכללת והולכת, משתבחת ומושחזת. לכן שמחתי מאד שהיא הצטרפה השנה לצוות של סדנת העריכה המתקדמת הנערכת במסגרת "לומדים בגילמן", בסמסטר ב' השנה.

ד"ר ברוך ועמיתיה המצוינים לסדנה זו – תרזה בירון פריד, דוקטור משה (מוקי) רון, דורי מנור, ופרופ' ניצה בן ארי – ירביצו בכם תורה ודעת, ויחלקו איתכם חוכמה מצטברת של עשורים רבים של שנות תרגום ועריכה. ממליצה בחום. ולהלן גם הפרטים המלאים על הסדנה:

"מפגשי עבודה עם עורכי תרגום"

לימודי תעודה בתרגום ועריכת תרגום

הסדרה תתקיים בימי ד' בשעות 16:00-18:00 באולם 304 בבניין גילמן

עריכת תרגום היא אתגר לא פשוט, המשלב כישרון וידע בתרגום, בספרות ובעריכה לשונית. במסגרת "מפגשי עבודה עם עורכי תרגום" יציגו עורכי תרגום בכירים – פרופ' משה רון, ד"ר נחמה ברוך, מר דורי מנור, פרופ' ניצה בן-ארי ותרזה בירון-פריד – את השקפת עולמם המקצועית ואת דרכי ההתמודדות שלהם עם המשימה הנכבדה של עריכת תרגום ספרותי ועיוני. המפגשים יהיו סדנתיים באופיים, ותכליתם היא התנסות בעריכת טקסט מתורגם בהנחייתו של איש מקצוע מעולה. פרט לתלמידי התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום, הקורס פתוח גם לבוגרי התוכנית וכן למתרגמים ולעורכי תרגום מנוסים. הקורס יעסוק בהעברה מאנגלית לעברית.

 27.2.2013 גב' תרזה בירון פריד – הוצאת "עם עובד" – מפגש פתיחה

תערוכה – ויליאם בטלר ייטס

מודה ומתוודה שאני לא חובבת שירה. זה לא אתם, משוררים יקרים; זאת אני. אני פשוט שטחית מכדי להתפעל מהרבדים הסמויים מעין בקריאה ראשונה. תנו לי איזה ספר מציאות חלופית מוצלח כמו "The Eyre Affair" המבריק ואני אהיה הרבה יותר מרוצה (אזהרה – תקראו באנגלית).

אבל מה אפשר לעשות, תפקידי כמתרגמת ספרות מאלץ אותי להתוודע לשירה, וויליאם באטלר ייטס האירי הוא אחד המשוררים החביבים על סופרים. לשמחתי, הוא גם אחד המשוררים החביבים על מתרגמים, ולכן אחד המתורגמים ביותר, מה שחוסך מאיתנו, אזובי הקיר, את המשימה המביכה לתרגם אותו בעצמנו.

בכל מקרה, אם אתם דווקא כן אוהבים שירה, אזי בספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב, במבואה (הכעורה להפליא….), מוצגת החודש תערוכה נודדת על חייו של ייטס ופועלו. כמו כן, ביום שלישי 20 במרץ בשעה 18:00 יתקיים ערב חגיגי לכבוד ייטס, בהשתתפות שגריר אירלנד בישראל, וכמה פרופסורים נכבדים שיספרו בשבחיו של המשורר ויקראו משיריו ומתרגומיהם.

אהרון מגד, ספר לכבודו ודעתו על תרגום

אהרן מגד הוא עוד אחד שאני מוכנה לחרוג למענו מעקרונותי לא לקרוא ספרות יפה. בעיקר אני מחבבת את הספר "הגמל המעופף ודבשת הזהב", שמגולל את סיפורו של סופר ומתרגם שיום אחד נוחת בדירה מעליו מבקר ספרות השנוא עליו במיוחד. סערה בכוס תה, אתם אומרים? כן, בהחלט. אבל מצחיק ושנון.

למגד יש אוהדים רבים, ובעוד כמה ימים גם מקיימים באוניברסיטת תל אביב ערב ספרותי לכבוד הופעת ספרה של פרופ' נורית גוברין: "אהרן מגד: חסד החיים; דיוקנו של בן-הארץ כסופר עברי. מתווה לביוגרפיה (תר"ף-תש"י / 1950-1920)".
האירוע יתקיים באוניברסיטת תל-אביב, בנין גילמן, אולם 496, ב-31 בינואר 2012, בשעה 18:00.

להלן התוכנית לערב ההצדעה. ומתחתיה, אם תגללו למטה, העתקתי כמה קטעים מצחיקים מתוך "הגמל המעופף" שבהם מגד מספר, דרך עיניו של גיבורו קלמן קרן, על מלאכת תרגומה של יצירת המופת גרגנטואה ופנטגרואל [אני מתנצלת בפני קוראים חסודים – מדובר בקטע קצת גס…].

מנחה: ד"ר עודד מנדה-לוי
ברכות: ד"ר אורלי לובין – ראש החוג לספרות

דברים:

• פרופ' אבנר הולצמן
• המשורר מירון ח. איזקסון
• הסופר אהרן מגד
• פרופ' נורית גוברין

קריאה: השחקן אילי גורליצקי

הספר יימכר בערב זה בהנחה – הופיע בהוצאת כרמל.
הזמנה זו מהווה אישור כניסה ברכב דרך שער רמנסיאנו (4) קוד כניסה: 232630

ציטוטים מתוך הפרק "עיבורו של ראבלה", מתוך "הגמל המעופף ודבשת הזהב", מאת אהרן מגד, עם עובד, 1982.

… שברתי את ראשי על מציאת שם עברי קולע ל-braguette של גרגנטואה בפרק השמיני, המספר על המלבושים שתפרו לבן הנפילים בן עשרים ושניים החודשים; כלומר לאותו פריט בלבושו המכסה, כעלה תאנה, את "האבר הטבעי" שלו – ושאבותינו הצנועים בגטאות רומא, פרנקפורט ואמסטרדם לא נזקקו לו ולכן גם לא נתו לו שם בלשון הקודש. שש עשרה אמות ורבע של אריג – כך נאמר בפרק הזה – נדרשו כדי לכסות אותו אבר אבירי של גרגנטואה, שהיה "כקרן השפע, תמיד שוקק, עסיסי ומפיק שרף, תמיד פורח ופורה, שופע צוף, עתיר אבקנים ועליים, כלי מלא מנעמים, תאווה לעיניים!" – וכסותו, לפיכך, היתה רבת מידות, לאורך ולרוחב. "ומאובסת היטב". איך אתרגם אפוא את ה-braguette הזה, תרגום שיהיה מדויק, חינני, ונוח להיגוי? – שָׂקְאֶשֶך? – אבל שק הוא רפוי מדי; זמַמְזַיִן? – צירוף וולגרי מדי; נְדַנְאֶבֶר – קשה לביטוי; אולי כִּיסאֶבֶר, אם כן – שם קצר, קל, נשמע "טבעי"? ואיך אמצא שם עברי נוסף לאבר עצמו – הדרוש כאן כל כך – לאחר שכבר כיניתי אותו זוקפן, חדרן, קדחן, פוקקן, נקניקון, חוטר, ציץ, ניצן, ואפילו מגדל-עוז, מקל-שקד ועציון-גבר? – הלא ראבלה יש לו לא פחות מ-38 שמות חיבה לאותו אבר רעבתן שיש לו לאדם!…

אדם עושה שגיאות בחייו. תרגום זה [של "גרגנטואה"] הוא צעידה על ארץ אבנים. תעיה בגיאיות ובנקיקים. טיפוס על הרים זקופים ומחודדים. אתה הולך ומועד, הולך ונופל, בכל צעד וצעד. כל מילה שלישית – פח יקוש. רגליך נשברות, ברכיך נפצעות, חוטמך זב דם… אך העברית של התרגום, הרי חייבת היא להיות עשירה כשפת המקור – שופעת, קוצפת, גולשת על גדותיה לעתים, משתוללת ומתהוללת לעתים, פרוצה בצחוק בופוני, ועם-זה מלומדת. גדושה בקונוטציות מִרבדים עתיקים ועממיים של הלשון.

כן, תרגום זה כיף, אבל לפעמים גם יורקים דם… 🙂

מפגשי עבודה עם עורכים

כמו בשנה שעברה, גם השנה התוכנית לתרגום ולעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב פותחת סדנה מיוחדת לעורכים ולעורכי תרגום. מנסיוני בשנה שעברה, הקורס היה מועיל מאד הן לעורכים והן למתרגמים.

הקדימו להירשם מפני שבשנה שעברה, רבים נשארו וחצי תאוותם בידם 🙂

"מפגשי עבודה עם עורכי תרגום"

לימודי תעודה בתרגום ועריכת תרגום

הסדרה תתקיים בימי ד' בשעות 16:00-18:00  באולם 362 בבניין גילמן

 עריכת תרגום היא אתגר לא פשוט, המשלב כישרון וידע בתרגום, בספרות ובעריכה לשונית. במסגרת "מפגשי עבודה עם עורכי תרגום" יציגו עורכי תרגום בכירים – פרופ' משה רון, עתליה זילבר, מר דורי מנור, פרופ' ניצה בן-ארי ותרזה בירון-פריד – את השקפת עולמם המקצועית ואת דרכי ההתמודדות שלהם עם המשימה הנכבדה של עריכת תרגום ספרותי ועיוני. המפגשים יהיו סדנתיים באופיים, ותכליתם היא התנסות בעריכת טקסט מתורגם בהנחייתו של איש מקצוע מעולה. פרט לתלמידי התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום, הקורס פתוח גם לבוגרי התוכנית וכן למתרגמים ולעורכי תרגום מנוסים. הקורס יעסוק בהעברה מאנגלית לעברית.

7.3.2012	גב' תרזה בירון פריד – הוצאת "עם עובד" מפגש פתיחה
14.3.2012 21.3.2012 28.3.2012	גב'עתליה זילבר– הוצאת "כתר" תעסוק ביסודות העריכה של ספרות יפה מתורגמת. על בסיס טקסט שיערכו התלמידים והצעת העריכה של המרצה, ובצירוף דוגמאות ממגוון של טקסטים, יידונו סוגיות כגון תפקיד העורך בעריכת תרגום; יחסי עורך-מתרגם; העדפות סגנוניות; דיוק לעומת תקינות לשונית; דיוק לעומת יופי; סדר מלים במשפט וזמנים במעבר משפה לשפה.
4.4.2012 18.4.2012 2.5.2012	דורי מנור – משורר ומתרגם יעיר על ויאיר את מאזן הרווחים וההפסדים בתרגום, אגב דיון בשירה, ובטקסט מאת אוסקר ויילד .
9.5.2012 16.5.2012 23.5.2012	פרופ'משה רון – הוצאת "עם עובד" יסקור עריכות אמיתיות (שנשתמרו בעזרת "עקוב אחר שינויים"), ובעבודה משותפת יאותרו בהן מהלכים שאפשר להקיש מהם על שאלות עקרוניות במעבר מאנגלית לעברית ובעריכת תרגום בכלל.
30.5.2012	פרופ' ניצה בן ארי – אוניברסיטת ת"א, יו"ר המפעל לתרגום ספרות מופת, תדגים את תפקידו של עורך התרגום בעיצוב יחסו של הקורא לדמויות.
6.6.2012 13.6.2012 20.6.2012	גב' תרזה בירון פריד – הוצאת "עם עובד" תעמוד על תהליך העבודה: התלמידים יתנסו בבחירת מתרגם לטקסט, בתיאום מפורט של גישה אסתטית לטקסט לפני תחילת עבודתו של המתרגם, וכן יתנסו בתמיכה – הסגנונית, הלשונית וכיו"ב – שהמתרגם יזדקק לה עם תום עבודתו.

 מחיר הסדרה 750 ₪

 התשלום בכרטיס אשראי או בהמחאה לפקודת אוניברסיטת תל-אביב.

הקבלה, שתשמש ככרטיס כניסה להרצאות, תישלח בדואר לנרשמים והיא מקנה הנחה בחניונים מסביב לקמפוס. נא לשמור על הקבלה המקורית; בכל בירור יהיה צורך להציגה.

ברורים, מידע ורישום: בימים א' ב' ד' בין השעות 10:00 עד 14:00 בטלפון 03-6407804 .

 *הנחה של 10% תינתן לסטודנטים, לחיילים עם הצגת תעודת חוגר, לתלמידי תיכון, לבני זוג הנרשמים יחדיו, לעובדי האוניברסיטה ול"ידידי האוניברסיטה". אין כפל הנחות

חמישי בקמפוס – מוח, האביב הערבי, צילום והחללית העברית הראשונה

זוכרים שכתבתי פעם למה אני אוהבת את האוניברסיטה?

אז הנה עוד סיבה לאהבתי כלפי המוסד הזה: יוזמה נהדרת של אוניברסיטת תל אביב לכונן את "חמישי בקמפוס" – בכל יום חמישי תוכלו להיכנס חינם לשלל הרצאות לקהל הרחב, בשלל נושאים. ויש גם הופעות וסרטים ותערוכות ושוק איכרים ודוכנים לקנות בהם דברים לאכול או ללבוש או למרוח על הפרצוף או כולם גם יחד.

להלן כמה מהאירועים ליום חמישי 24/11/2011 (מחר!) (תוכנית מלאה + הרשמה):

• הרצאות – על המוח, על היסטוריה אמריקאית, חג הסיגד, אביב העמים הערבי, מיקרוסקופיית אור, צילום כאמנות, הגנום האנושי והחללית הישראלית הראשונה (בתור חנונית מצויה, אני מתלבטת כמובן בין שתי ההרצאות האחרונות)
• סרטים  – הקרנה של סרטם הנהדר של האחים כהן (מתה עליהם! כפרה…) "אומץ אמיתי", ואחר כך עג'מי המוצלח לא פחות
• תערוכות – אמונה בתמונה, על טקסים ופולחנים בישראל
• הופעות  – בום פאם.

יש גם עמוד פייסבוק למי שנגוע במחלה הזו, ובעמוד הבית למטה אפשר להירשם ולקבל עדכונים כל שבוע.

שימו לב שאפשר להזמין כרטיסים, שיישמרו לכם בקופות עד חצי שעה לפני תחילת "המופע".

אולי תצטרפו לחסידי הערבית?

לפני שבוע יצאתי לשׂוח בתל אביב. אחרי שלימדתי שיעור אחד בתרגום, שמעתי הרצאה אחת בהיסטוריה אמריקנית, ואחר כך הלכתי להרחיב אופקים בערב של אגודת המתרגמים שהתקיים בבית ציוני אמריקה.

אחרי שגמרתי לרדת על הבראוניס המעולים, שמעתי את חנה עמית-כוכבי מספרת על מצב התרגום מערבית בארץ – תרגום של ספרות יפה. על רגל אחת (כי שוב לא סיכמתי), מתברר שמספר התרגומים מערבית לעברית ממש זעום, בעיקר בהתחשב במספר יוצאי מדינות ערב התגוררים בישראל, בקרבתן הפיזית של התרבויות ובצורך האמיתי להבין את התרבויות הסובבות אותנו. מתברר שתור הזהב של התרגום מערבית היה דווקא בתקופה שכמה משוגעים לדבר, וביניהם יואל משה סלומון (נדמה לי) [יודעי דבר תיקנוני:] יוסף יואל ריבלין. הם ייסדו כתב עת ירושלמי, ותרגמו בו המון המון סיפורים ושירים מערבית.

אך מאז ועד היום, הדפוס לא השתנה – תרגום מערבית הוא תחביב או מפעל חיים של משוגעים לדבר. הם המתרגמים, הם הדוחפים. הם הבאים להיתדפק על שעריהן של הוצאות ספרים ומערכות כתבי עת, לשדל, לפתות ולהדיח אותן להגיש לקורא הישראלי ממכמני הספרות הערבית. הוצאת אנדלוס, שהיתה מוקדשת לתרגום מערבית, נסגרה, ומעט התרגומים מערבית שרואים אור אינם של ההוצאות המרכזיות כמו פעם, אלא של הוצאות קטנות או אפילו הוצאות פרטיות.

ההצלחה והכשלון – תרגום וספרים

כבר כמה שנים תוכנית התרגום של אוניברסיטת תל אביב עורכת בסוף השנה תחרות תרגום בין הסטודנטים: הוצאות לאור מספקות טקסטים שהן מבקשות להוציא לאור, הסטודנטים מתרגמים, והפרס למצטיין הוא חוזה לתרגם את הספר, ודריסת רגל באחת מן ההוצאות הטובות בישראל.  בעבר כבר השתתפו בתחרות הוצאת כנרת-זמורה-ביתן והוצאת מטר. והשנה משתתפת הוצאת כתר. וגם "תרגומי איכות", אחת מחברות התרגום הגדולות בישראל, החליטה להרים את הכפפה ולהציע טקסטים לתחרות. זה הקטע של ההצלחה.

ובטקס הסיום שבו מוכרזים הזוכים, תמיד תשמעו גם הרצאה מעניינת. לפני שנתיים חנה עמית-כוכבי הרצתה בלהט על תרגומה החדש ל"אלף לילה ולילה". לפני שנה אלי הירש סיפר בחיבה וגעגוע על תרגומיו של שותפו להוצאת חרגול וידידו , דן דאור ז"ל. והשנה הגדילו לעשות וגייסו כמה וכמה מהנפשות הפועלות המשמעותיות בתחום הספרות והתרגום, להושיב אותן צוותא כדי לדון במצבו של שוק הספרים בישראל: תרזה בירון מעם עובד, שגם מלמדת בתוכנית שלנו, פרופ' ניצה בן ארי (כן, מהיום היא פרופסור!), ד"ר יצחק בנימיני מרסלינג, דורי מנור, בני מר, חיליק נדב מחרגול, משה סקאל מהמפעל לתרגום ספרי מופת ופרופ' אביעד קליינברג, ראש ההוצאה לאור באוניברסיטת תל אביב. ומצבו של שוק הספרים – הוא הכשלון המדובר.

הטקס והפאנל יתקיימו ביום ד', 1 ביוני, בשעות 16:00-18:30, באולם 496 בבנין גילמן באונ' תל אביב. הכניסה חינם.

כניסה עם רכב – הדפיסו את ההזמנה ובואו איתה לשער 14.

סדנה בעריכת תרגום עם טובי המורים

ביוני נערך באונ' תל אביב כינוס "מסביב למטפחת" – כינוס חשוב מאין כמותו שהפגיש בין שלוש הפונקציות העיקריות העמלות על הפקת ספר מתורגם – מתרגמים, עורכים ונציגי הוצאות. בכנס השתתפו עשרות אנשים והתנהלו בו דיונים פורים מאד שאכתוב עליהם בהזדמנות.

אחת הטענות המרכזיות שהעלו המתרגמים היתה שיש מעט מאוד עורכי תרגום טובים, שעורכי תרגום מתקנים גם דברים שלא "שבורים", ושחלק מהעורכים פשוט לא יודעים את שפת המקור ברמה מספקת.

תרזה בירון-פריד מ"עם עובד" הרימה את הכפפה בעזרתה של ד"ר ניצה בן ארי, ראש התוכנית לתרגום באונ' תל אביב, וכך קמה לה התוכנית המרתקת שפרטיה לפניכם.