10 לקחים מעשיים שלמדתי בכנס אגודת המתרגמים

לפני כמה שנים תרגמתי ספר ממש גרוע, שנקרא "10 לקחים רוחניים שלמדתי בקניון" מאת ג'יימס טווימן. הנה, רק כרגע שמתי לב שהוא גרוע עד כדי כך שהדחקתי אותו והוא לא מופיע ברשימת כל הספרים שתרגמתי.    

אבל השם – שימושי. אז הנה עשרת הלקחים המעשיים (רוחניות? טפו!) שלמדתי בכנס הנהדר של אגודת המתרגמים שהתקיים בתאריכים 8-10 בפברואר 2010, ואולי יהיו שימושיים גם לכם (בסדר כרונולוגי).    

1. ירושלים מצמיחה מתרגמים נהדרים ובתי קפה נחמדים 1

ברגע נחיתתי בירושלים, אסף אותי יניב פרקש, ירושלמי מלידה והמתרגם הנהדר של המהדורות המוערות של הקלברי פין, טום סוייר ושרלוק הולמס (ולא רק הן), ואחרי נסיעה בסימטאות צרות שהוצרו עוד יותר בגלל גל השיפוצים השוטף את הבירה, הוא הנחית את שנינו ב"רסטובר" הסימפטי והבלתי מתקטנן (או במלים אחרות – כשביקשתי להחליף את הסלט הירוק בסלט ערבי, לא עשו לי פרצופים ולא גבו תוספת מחיר). החלפנו עצות לשיפור השכר וסיפורי בלהה על טקסטים משונים, וסיכמנו שכשאתה באמת עסוק ונותן הצעות מחיר שערורייתיות רק כדי שיעזבו אותך בשקט, אתה מגלה פתאום שהלקוחות מוכנים לשלם כל מחיר, כי מתרגם כל כך מבוקש בוודאי שווה את משקלו בזהב.    

2. הפרפראזה היא גם זכותו הלגיטימית של המתרגם וגם חובתו הקדושה

 בהרצאה של תרזה בירון-פריד, על מאמרו (המסובך להחריד) של ולטר בנימין "משימתו של המתרגם", הצלחנו בסוף להבין שהתרגום הוא בעצם לזקק את הרעיון, את המסר, את "הצל" העולה מתוך המקור, וליצור אותו מחדש בשפה שלנו, בכלים האותנטיים שלה: "במקום להשתדל להידמות למשמעותו של המקור, עליו לסגל לעצמו, מתוך אהבה ולפרטי-פרטים, את דרך התכוונותו של המקור" (בנימין, ולטר, 1993. "משימתו של המתרגם", חדרים, מס' 10, הוצאת גלריה גורדון)    

3. אסור להאמין גם למה שמראים בטלוויזיה

שזה בעצם, "אסור להאמין למה שכתוב בעיתון – הדור הבא". כך לימד אותנו אורן נהרי בהרצאתו "מאחורי הקלעים של התקשורת". הכול "עריכה מגמתית", אין כבר שום צוותים בשטח שמשדרים נקודות מבט חדשות, והפחד מפני הסקופ של השכן הוא המניע העיקרי בשידור חדשות. ולקינוח – בדיחה:     

Why is TV called "a medium"? Because it's not rare and it's not well done    

4. אנחנו שקופים

מה-זה שקופים… אבא שלנו זגג ממש. עכשיו תחליטו אם זה טוב או רע. אנדרו וילסון (מתרגם, עורך וגם – שופט!) תפס את עמדת "החופר" בהרצאה הצצה מעבר לכתפו השקופה של המתרגם, וסיפר על הספר שערך – Translators on Translating ובו קיבץ 50 מאמרים מאת טובי המתרגמים בעולם. אגב, הציצו בתקציר באמזון וראו מי זכה ששמו יופיע בשורה אחת עם אומברטו אקו ופול אוסטר 🙂    

5. עורכים צריכים לשמור על ראש פתוח, ולשנן את המקורות

 זאת המסקנה של העורכת רחל הלוי (לשעבר מ"אריה ניר"), שקָבלה בג'ינג'יוּת אופיינית על הנטיות הטהרניות המוגזמות בעליל של עורכים רבים, והנגידה זו מול זו את "העורכת הקשוחה" לעומת "העורכת הנותנת": הראשונה עסוקה בקוצו של י' (לדוגמה, אותו י' שהיא אוסרת מכל וכל לשים במילה "אמתי", כאילו בן אדם אמיתי בעולם האמיתי יכול לקרוא את המילה הזאת בלי י'), והשנייה משאירה מקום למגוון רחב יותר של אפשרויות, לפשרות עם המצוי, ולגילוי המפתיע שכמעט כל מה שאמרו לכם שאיננו תקני, דווקא נמצא בפסוק זה או אחר בתנ"ך או במקורות "נחשבים" אחרים. צריך רק לחפש.    

6. ירושלים מצמיחה מתרגמים נהדרים ובתי קפה נחמדים 2

לכנס בא גם עופר שור, המתרגם עטור השבחים של חיי פיי, מסך הטורטיה ו-Wonder Boys של מייקל שייבון (האלילי), ירושלמי בעברו והמנצח בתחרות "יוצאים לאור" של סטימצקי בזכות הסיפור הקצר והמעולה "גן הגיבורים". באוויר ההרים הצלול כדיזל של רחוב יפו, הלכנו לשוק מחנה יהודה כדי לאכול ארוחת בוקר באמיל. הבְּרִיוֹש עם הפירות מצוין, אגב. ניתחנו למה שנינו כל כך אוהבים לתרגם, ומסקנותינו היו שזה מקצוע שגם מרחיב את האופקים, גם נותן סיפוקים מידיים (כשפותרים עוד משחק מלים מתחכם), וגם מחייב אנשים אחרים לשלם לנו על מה שאנחנו הכי אוהבים לעשות – לשבת בבית ולקרוא.    

7. אנחנו, המתרגמים, לא מתייחסים לעצמנו כעסק ולא ממנפים את כוחנו

 כך טוען יוסט זטצ'ה (Jost Zetzsche. אם שכחתי איזשהו צליל שורק בשם הזה, רק תגידו). הוא סבור שחוסר שיתוף הפעולה בין מתרגמים, עורכים, כתבים טכניים וכדומה – תעשיית השפה בכללותה – מחליש מאד את כוח המיקוח שלנו, וכי במקום להוביל תהליכים כמו פיתוח תוכנות זכרון תרגום כך שהחברות יתאימו אותן לנו, המתרגמים העצמאים, אנחנו גוררים רגליים ומרטנים עד שהסוכנויות מכריחות אותנו לעבוד עם התוכנות האלה, שבינתיים פותחו באופן המתאים להן ולא לנו.    

8. מדיה חברתית – אם אתה לא שם, אתה לא קיים

וספציפית אתה לא קיים בבלוגיות ובמדיה החברתית סטייל LinkedIn, Twitter ו-Facebook. קלי בראון הכשרונית והמרתקת מחברת Pixel / Point Press מסבירה את יסודות המדיה החברתית, בעזרת המצגת המצוינת Getting Started with Social Media Marketing. לקחים: אתר, בלוג או פרופיל ברשת חברתית הם חַפּישׁים (searchable) מבחינת מנועי החיפוש, ומאפשרים לכם להציג את עצמכם בהרחבה ובתכליתיות בפני לקוחות פוטנציאליים, תוך הדגשת יתרונותיכם והצנעת חסרונותיכם. ולמתרגמים, שרובם הגדול נחבאים אל הכלים (ראו סעיף 6 – אוהבים לעבוד מהבית), שיווק עצמי באמצעות הרשתות החברתיות הוא הצלה.  

[עדכון, דצמבר 2010: הצטרפתי למסע הצלב של קלי, ולהלן המצגת מהרצאתי: "לבלוג או לא לבלוג: הבלוג ככלי השיווק המושלם למתרגמים ולעורכים"]

9. להרצות בלי לראות את הקהל זה לא קל

כמובטח, עשיתי את ההרצאה על החוזים לתרגום ועריכה שכתבתי עליה לפני כמה ימים. האולם היה גדול, הזרקור היה מכוון ישר לפרצופם של המרצים, ואני לא ראיתי כמעט את הקהל. לא היה לי מושג אם הם סקרנים או ישנים. לא נוח… לקחים: לבקש מהצופים לעבור לשולחנות הקדמיים, ולהכריח את המלון לתקן את התאורה הנורמלית מעל עמדת המרצים, אפילו אם היא בגובה של ארבעה וחצי מטרים מהרצפה.    

10. כגודל ההנאה כן גודל הנפילה

לחזור מהנופש, המלון, המיטה הענקית, היקיצה הטבעית, האמבטיה המצוחצחת, הסדר, ההרצאות המרתקות והחברים הנהדרים (וואו! כמה זמן לא דיברתי יום שלם עם מבוגרים, כמה זמן לא דיברתי יום שלם בלי להזכיר את הילדים אלא כשהכריחו אותי) אל הבית, הבלגן, הילדים, הכלב והעבודה… זה ממש מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. מתחילים לספור את הימים לכנס הבא.    

נקודות מבט אחרות

• רות לדלם 
• מארק לווינסון