תרגום כאמנות, כעבודה וכקריירה.
♦ מי אני
♦ About Me
♦ Contact Me
טקס הסיום של תוכנית התרגום ועריכת התרגום של אוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר ניצה בן ארי ייערך היום, יום שני, בשעה 18:00 באולם 496 בבניין גילמן.
בתוכנית:
כולם מוזמנים, הכניסה חינם.
לפני כמה ימים העירה לי ד"ר הדר פרי שאני כותבת "מאד" בלי ו'. עניתי לה שזאת הגרסה דינקותא שלי, כלומר כך לימדו אותי בבית הספר, כך אני רגילה וכמאמר הפתגם, אי אפשר ללמד כלב זקן תעלולים חדשים.
מצד שני, גם אמרתי לה שאשנה את כל ה"מאד" ל"מאוד" בספרים שאני מתרגמת, מפני שתוספת תווים = תוספת תשלום. יחי "חפש והחלף" (ראו תפריט "עריכה").
ניהלנו דיון מעניין (ומנומס, בלי שום חתיכות ח*א צפות כמו בכנסת), והדר ניאותה לכתוב מאמר קצר על הנושא, המסכם את החלטות האקדמיה. הרי הוא לפניכם:
מאת ד"ר הדר פרי
עיקרו של הכתיב חסר הניקוד הוא תוספת של יו"דים ווי"וים לפי כללים מוסכמים וקבועים. הוועד ללשון העברית קבע את הכללים האלה בשנת תש"ח. כללים אלו מקובלים עד היום להוציא שינויים קלים שערכה בהם האקדמיה ללשון העברית במרוצת השנים. בשנת תשס"ב פרסמה האקדמיה ללשון העברית את כללי הכתיב חסר הניקוד בכתב העת לשוננו.
במאמר הזה אתמקד בכלל באשר לתנועת o (אוֹ). הכלל הוא שמסמנים וי"ו בכתיב המלא במילים שבכתיב החסר מסמנים בהן חולם חסר (ֹ), כגון גורן, מוהר, עוגן, חופש, קודש, כול (אבל כול בתפקיד נסמך יהיה בלא וי"ו), עוז, מוח, כוח, יכתוב, כתוב, לשמור, לזכור, למצוא, תכתובנה, תשובנה, סוב, במלאת, מאוד, אומר, אובד. לכלל הזה יש יוצאים מן הכלל, ואלו הם:
א. האות וי"ו לא תיכתב במילים שבהן תנועת o מסומנת בניקוד בקמץ קטן או בחטף-קמץ שקיים בכל צורות המילה. למשל: אמנם, אפנה, יזמה, תכנית, למחרת, צהריים (לא כן מילים דוגמת חָמְרִי הנכתבת בווי"ו, משום שצורת היסוד שלה, חֹמֶר, מנוקדת בחולם).
ב. האות וי"ו לא תיכתב בצורת העתיד בבניין קל של נחי פ"א, כגון תאמר, יאבד [אבל בגוף ראשון: אומר (=אֹמַר), אובד (אֹבַד)].
ג. הווי"ו לא תיכתב במילים: לא, צאן, ראש, שמאל, זאת, מאזניים, כה, פה, איפה, כל (=כָּל בנסמך לעומת כול בנפרד).
הצרה היא שאין הציבור הרחב נשמע תמיד להוראות האלה של האקדמיה ללשון העברית, ובפרסומים רבים אפשר למצוא מילים שאינן כתובות לפי הכללים של האקדמיה, כגון מאד במקום מאוד וכח במקום כוח. המדקדקים בחיבוריהם ניסו להילחם בתופעה הזאת של כתיבה לא מדויקת. לכן בבואנו לכתוב בכתיב חסר ניקוד יש להיעזר בכללי הכתיב חסר הניקוד, המתפרסמים באתר של האקדמיה ללשון העברית. אל לנו להיכשל בכתיבתנו ולהיגרר אחר צורות כתיבה שבאפנה.
ח"כ שלי יחימוביץ' פונה לנורית דאבוש למען מתרגמי הכתוביות
אגודת המתרגמים והמתרגמים לכתוביות הרימו לפני כמה חודשים את נס המרד, וכפרו ב"כוחות השוק" שמנסים לאלץ אותם לעבוד בשכר משפיל ובתנאים סוציאליים מגוחכים עד לא קיימים.
במסגרת המאבק, התארגנו מתרגמי הכתוביות בעזרתה של סגן יו"ר האגודה, אינגה מיכאלי, ופצחו בקמפיין ציבורי שלם, מיוחצ'"ן היטב בהתחשב בכך שתקציב היח"צ הוא 0 ש"ח כולל מע"מ.
המאבק הגיע גם לאוזניה של ח"כ שלי יחימוביץ, אחת מהחסידות הגדולות והפעילות של זכויות העובדים, והיא פנתה לנורית דאבוש, יו"ר הרשות השנייה, והיא מנופפת את חרב החוק:
…השכר הנמוך שתמורתו נדרשים המתרגמים לספק את התרגום אינו תואם, בלשון המעטה, את מסגרת הזמן הארוכה הנדרשת כדי לספק תרגום איכותי ומדויק כנדרש בחוק"
ומה הסיבה, בעיניה?
מקור הבעיה העיקרי הוא הסכומים הנמוכים שמשלמים גופי השידור לאולפני התרגום
עבודה סמינריונית של גלי רייב על איכות התרגום החובבני לכתוביות
כלכליסט, העיתון המתבסס והולך, מפרסם ראיון מעניין מאת רוני שני בשם "אבודים בתרגום" עם כמה מאושיות הברנז'ה התרגומית, ובהן יורם מלצר, רינה ליטווין, ושתיים מעמיתותי וידידותי הקרובות – אינגה מיכאלי, סגן יו"ר אגודת המתרגמים, ומרים שפס, ראש מסלול התרגום בבית ברל.
עיקרי הדברים הם כך:
"אבודים בתרגום" – רוני שני
"כל אחד חושב שהוא יודע לתרגם" – אורית הראל
"בעד ונגד – מתרגמי הסדרות ברשת"
ותודה לקרן נייזר על הלינק.
למעלה מ-50 שנה שוקד ד"ר דוד שגיב על חיבור מילון שגיב, מילון עברי-ערבי-עברי. לרגל השקת המילון, ייערך ביום רביעי הקרוב, 11 ביוני, בשעה 14:15, (חדר 496 בבניין גילמן), אירוע מיוחד בהשתתפות אושיות כגון פרופסור ששון סומך וד"ר מחמוד כיאל, כמו גם המחבר עצמו.
לקריאה נוספת על ד"ר שגיב והמילון
"אספן המלים" – איימן סיכסכ, Ynet
"סבבה בלי מחסום" – עפרה בנג'ו, הארץ
"בגבול בין שתי השפות" – עפרי אילני, הארץ
הספריה של ד"ר שגיב – ורד לי, הארץ
כל בית צריך מילון, אבל איזה? – רשימת מילונים מומלצים
קישורים למתרגמים – ענבל שגיב
ויקיפדיה מתקיימת, כידוע, על כותבים ומתרגמים מתנדבים. לפיכך, הואילו שם לכתוב למתנדבים המסורים מדריך שלם על כתיבת ערכים.
והעמוד המעניין ביותר מבחינתנו הוא העמוד על שגיאות תרגום נפוצות. להלן דוגמה מתוכו:
הותר, הותחל והוסיים: נטייה בולטת בטקסטים מתורגמים היא לתרגם פעלים בתצורת עבר לבניין "הופעל". כך ניתן למצוא ערכים רבים בהם דברים הותרו, הוחלו, הותחלו, הומשכו, הופעלו, הורדו, הועלו, הוענקו, ודומיהם. חלק ניכר מהתרגומים ניתן היה להקפיץ בשתי רמות באמצעות איסור (של המתרגם עצמו על עצמו) להשתמש בתצורת פועל כזו ודבקות בבניין פעל והפעיל.
ותודה לענבל שגיב על ההפנייה.
ויקיפדיה: תעתיק שמות נפוצים מכמה שפות
| סבתא שלי ז"ל היתה צוחקת על עצמה שאחרי כמעט שישים שנה בארץ עדיין היו לה "שגיאים" בעברית. גם לדוברי עברית ילידיים יש המון "שגיאים", ואפילו למתרגמים. מכיוון ששגיאות מכל הסוגים עלולות לפגוע במוניטין שלנו או לגרום ללקוח לעבור למתרגם אחר, להלן כמה עצות שימושיות להגהה מושכלת: למשל, לקרוא מהסוף להתחלה, לקרוא בקול וכן הלאה. מוצלח ותמציתי |
It’s every translator’s worst nightmare. You send a translation to a client and you realize later that it had a typo. Or worse, the client sends it back to you marked with so many corrections that it looks like they bled on your work. It’s one thing when a client questions grammar or word choices, but poor punctuation or misspelled words are practically unforgivable.
Every document you translate is a reflection on you and your skills. You don’t want careless errors giving your client a bad impression.
Some people devote only a few minutes to proofreading, hoping to catch any glaring errors that jump out from the page, but a quick job, especially after you've been working long and hard on a translation, usually misses a lot. It's better to work with a definite plan that helps you to search systematically for specific kinds of errors. This takes a little extra time, but it pays off in the end.
Here are a few tips to make your translation as close to perfect as possible.
• Take a break between writing and proofreading. Set the document aside for at least 20 minutes or longer whenever possible. Go for a run. Get a bite to eat. Watch a movie. Approach your writing with a clear head so you can look at the translation fresh.
• Proper lighting is essential. Don't use fluorescent lighting when proofreading. The flicker rate is actually slower than standard lighting. Your eyes can't pick up inconsistencies as easily under fluorescent lighting.
• Use spell-check wisely. Word-processing programs have spell-checkers that will catch most but not all spelling errors. They might suggest a word that isn't what you want at all. Make sure that your text says that ‘She’s anxious to meet him.’ and not ‘meat him.’ Get the point? Don’t rely entirely on them.
• Print out your work. I know, you don’t want to “waste” your paper and printer cartridge, but you’re more likely to catch typos and mistakes looking at a hard copy. The eye tends to scan information on a screen, but actually reads it when it’s on a printed page.
• Break down your tasks. The number of things you need to look out for may overwhelm you. It’s best to break it down into more specific proofreads. For example, one proof for spelling, one for type of font and size, etc.
• Read out loud. Read the text out loud and slowly, articulating each word as it is actually written. We have two senses – seeing and hearing – working for us. What one sense misses, the other may pick up. When you read silently or too quickly you may skip over errors or make unconscious corrections.
• Read backwards. You might also want to proofread your text backwards. Read each sentence as a separate unit. Because content, punctuation, and grammar won't make any sense, your focus will be entirely on the spelling of each word.
• Proof tables and lists separately. Proof the most prominent text separately such as headings, table of contents, titles, etc. You’ll be surprised how people forget these while proofreading their work. When proofing a numbered or lettered list, take a moment at the beginning and run down the list counting each number out (or each letter) making sure that the numbers or letters flow in their proper order. When proofing a table of contents, make sure the page numbers are accurate. Make sure all headings are formatted identically and numbered properly.
• Keep a “Bible.” Write out proper names and specific terminology on a separate sheet of paper and check it against every instance in the main document to ensure they are spelled correctly each time. Pay special attention to things like accent marks.
• Check spacing, bullets and tabs. Look for spacing problems between words and lines and in areas with bullets. Make sure the tabs line up –especially from page to page.
• Use specific notations. When marking the document, try using proofreader marks. Be clear and specific about your corrections; do not simply circle the errors. Do not use a black pen to mark your changes. Use a colored ink that will “pop out” at you as you look at the page. This ensures that you don’t miss any changes when making corrections.
מתרגמים נתקלים לא פעם בשמות לא מוכרים שלא ברור אם נושאיהם הם גבר או אישה. לפעמים הדבר מתברר מהטקסט, ולפעמים – לא.
אז הנה כמה דרכים לברר:
לפני כמה חודשים פרסמתי פה שמתרגמת תובעת את חברת SBC.
מעריב פרסמו כתבה מעניינת, חושפנית (וקצת נקמנית) בשם "עיתונאים? פלצנים שאוהבים לרכל" על התנהלותה של קבוצת SBC בכלל ועל התנהלותו של מנכ"לה, מאיר דוד, בפרט. מהכתבה עולה שלא רק מתרגמים אלא כל הספקים לא קיבלו את התשלומים המגיעים להם בזמן, ושמילא הם – אפילו העובדים בחברה היו צריכים להתחנן לקבל את משכורותיהם. דוד הקשיח את לבו אפילו כלפי אם חד הורית.
לא זו בלבד, אלא שנגד דוד תלוי עונש מאסר ועסקת "אקזיט" עם מרקסטון (הקרן שרכשה את סטימצקי) לרכישת חלק מ-SBC התמוטטה בן לילה.
בקיצור, לכל נפגעי SBC ולסתם אנשים שלא אוהבים שמושכים אותם ואחרים באף – כתבה שהיא סוג של נחמה.
איך מתמודדים עם לקוחות שלא משלמים
כללי זהירות ב-hostage situations – הבלוג של איתי בנר
בית המשפט לתביעות קטנות – אם הלקוח לא משלם
מדי חודש עורכת אגודת המתרגמים ערב הרצאות בנושאי תרגום ונושאים קרובים.
החודש ייערך הערב ביום רביעי ה-19 בחודש, במלון סיטי בתל אביב.
נושאי ההרצאות:
הרצאה ראשונה: ד"ר מחמוד כיאל, על "סלים אלדאודי, בן חכם באשי עכו והגליל, כמתרגם ספרות השכלה לערבית במצרים". * ההרצאה מיועדת לקהל הרחב ואינה דורשת ידיעת השפה הערבית *
הרצאה שנייה: מר מרדכי (מורדי) גזית, על "המתורגמן בהליך הבדיקה בפוליגרף"
ולהלן פירוט ההרצאות והוראות הגעה.
יש להדגיש שערבי אגודה אינם רק הזדמנות מצוינת לשמוע הרצאות מרתקות על נושאים שמעולם לא שמעתם עליהם, להרחיב את ההשכלה ולצאת קצת מהבית, אלא גם הזדמנות טובה להכיר אנשים חדשים. ומכיוון שחלק משמעותי מאד מהעבודות שאנחנו מקבלים מגיעות דרך חברים ומכרים…
תעשו לבד את החשבון.
עָבַד בְּתִרגוּם 